בס"ד

                                                       אורו של משיח

פרשתנו מלאה ב'סיבוכים': מכירת יוסף ע"י אחיו, סיפור יהודה ותמר, יוסף הצדיק מסתבך עם אשת פוטיפר ומושם בבית הסוהר, והקורא משתומם – המצב אצל משפחת יעקב אבינו נראה בכי רע, ומתקבל הרושם שרק צרות סובבות אותה.

אך נראה שצריך להשתדל ולהתבונן במאורעות אלה כדי לרדת לעומקם ולהבין את משמעותם. אומר המדרש (בראשית רבה פפ"ה, א):

"ויהי בעת ההיא (בראשית לח, א) – רבי שמואל בר נחמן פתח: "כי אנכי ידעתי את המחשבות" (ירמיה כט, יא), שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק ובורא אורו של מלך המשיח".

טוען המדרש: מאחורי כל המאורעות המסובכים האלה מסתתרת הופעתו של המשיח, ודרכה של הגאולה לצמוח מתוך מאורעות קשים. ואכן כידוע, מן הזיווג של יהודה ותמר נשתלשל ונולד המשיח – דוד מלך ישראל וזרע בית דוד, 'בזכות' מכירת יוסף ניצלה משפחת יעקב מן הרעב הכבד. עומק נוסף מצאנו בדברי הרב צב"י קוק זצ"ל (שיחות לספר בראשית עמ' 329): 'כדי שתוכל להופיע האחדות הכוללת צריך להיות מובלט בצורה חריפה תוקף ייחודיות השבטים, עם כל סיבוכיו הנוראים, ומתוכם צומח אורו של משיח'. בעקבות סיפור מכירת יוסף לימד אותנו יהודה חזרה בתשובה אמיתית מה היא, ומיוסף הצדיק למדנו כי גם במקום שיא הטומאה צריך ואפשר לעמוד בעוז ובגבורה נגד פיתויי היצר.

עדים אנו כאן לתופעה מרתקת ביותר, תופעה עליה תמהים אף חז"ל אך מנסחים זאת בדרך נסתרת (שבת עז ע"ב): "מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אימרי? (=למה העיזים – שהינם בד"כ שחורות -  הולכות בראש העדר ורק אח"כ הרחלות – שהינם בד"כ לבנות ?) אמר ליה: כברייתו של עולם, דברישא חשוכא והדר נהורא (=שבתחילה חושך ולאחר מכן אור ). מציאות זו קיימת בתופעות טבע שונות – כאשר זורעים זרע באדמה, תחילה הוא נרקב ונפסד וכאילו נמק לגמרי, אך לאחר זמן חוזר וניעור ומתחיל להכות שורשים ולצמוח. וכן אשה הרה היושבת על המשבר, עוברת ייסורים וחבלים עד אשר יוצא ונגלה הוולד לאוויר העולם. תופעה זו קיימת אף במאורעות היסטוריים, ובמיוחד בגאולתם של ישראל – מתוך החושך בא האור, וכמאמר הזוהר הקדוש (תצוה דף קפד עמוד א): "דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא".

והשאלה עולה היא מאליה – מדוע הדברים מוכרחים להתרחש באופן זה?

הרמח"ל ב'דעת תבונות' מאריך בעניין הגאולה וביחס בין טוב לרע, ונביא כאן שני הסברים מדבריו:

א) "כי הנה אפילו בזמן שמתחזק (הרע) וגובר עדיין – גם מזה נמשך טוב, כי זהו החושך שממנו יהיה ניכר אור השלימות לעתיד לבוא" (מהדורת ר"ח פרידלנדר, ח"א עמ' קד). כלומר חשכת הלילה היא זו שמאפשרת לנו להכיר בערכו של אור היום, וכעין זה נאמר - אם הגאולה היתה המצב הטבעי אזי לא היו ישראל והאנושות מכירים בגדלותה ובעוצמתה.

ב) מציאות הרע בעולם מאפשרת לאדם הפרטי ולאומה כולה לבחור בטוב, ובכך להיות שותפים אקטיביים בתהליך הגאולה (שם פרק מ').

נושא זה הינו מורכב מאוד ויתד חזק באמונה, ויש בו עוד הרבה להאריך ולהעמיק, אך לענייננו באופן מעשי נשתדל להתאמץ שלא להתייאש במצבים קשים – הן במישור הפרטי והן במישור הציבורי – ונאמין שדווקא מתוך הרע והחשכה עתיד לבקוע אור גדול, במהרה בימינו אמן!

                                                                                      שבת שלום,

                                                                                           נחום בוצ'קו