ב"ה, ל' שבט
תשנ"ח
לכבוד
מערכת "קול
מהיכל"
כוכב יעקב
שלומות
לרוב!
הנני מאשר
ברוב תודה
קבלת הקובץ
החשוב 'קול מהיכל'
- (ז) טבת תשנ"ח.
על אף שלא
סיפק זמן בידי
לעבור על
הקובץ בעיון
הנדרש, ומה
שהלב חושק
הזמן עושק אך
פטור בלא כלום
אי אפשר עכ"פ
רצ"ב הארותי
הערותי.
מאמרו של
הרב שאול דוד
בוצ'קו (עמ' 53)
עוסק בבירור שיטת
ראשונים
בסוגית קול
באשה ערוה
וכו' ובתחילה
מביא מחלוקתם
של השרידי אש
והציץ אליעזר בנדו"ד
ומסכם (עמ' 59)
בדברי השרידי
אש להקל בשירת
גברים ונשים
יחד והדברים
הללו עוסקים
בענין הנוגע
הלכה למעשה
(כמובא בעמ' 53),
ולענ"ד מסקנתם
עלולה להכשיל.
גם השרידי
אש שהביא כב'
תמה על המקובל
בתנועות
הנוער הדתיות
במקומותיו
לשיר זמירות
שבת בצוותא,
ומביא את
ה'המצאה'
להתיר שירת
כמה נשים משום
'תרי קלי לא
משתמעי'
(מגילה כא, ב)
וכותב 'ולא נחה
דעתי בזה'
(ומתיר לבסוף
רק מפני
שלדעתו במצב
פלוני
ובמדינה
פלונית היה
בזה משום עת
לעשות).
כן, החתם
סופר (או"ח שער
טהרת ידים סי'
יד) אצלו ודאי
לא היו הדברים
כשאלת הלכה
למעשה, רק הסתפק ולא קבע
מאומה. וזקנו
החת"ם סופר
נקט בפשיטות לאיסור
בכיו"ב בשו"ת
(חו"מ סי קצ),
ועיי"ש.
ובב"ח (או"ח
סי' תרצ ד"ה
ואפילו שנים)
מוכיח מכמה
ראשונים שאין
הפירוש שתרי
קלי לא משתמעי
כלל, דא"כ איך
התירו בשמיעת
המגילה
ש"אפילו עשרה קורין
ועשרה
מתרגמין ...
(שיוצאים י"ח
אלא) כיון דחביבה, יהבי
דעתייהו
ושמעי", אלא
שאין השומעין
מכוונים לבם
לשמוע לקול
שני הקוראים מפני
עירוב שני
הקולות, אבל
שמיעת המגילה
מגו דחביבה
להו יהבי
דעתייהו
למישמע. וכן
מפרש מש"כ בגמ'
כיו"ב בשופר
(ר"ה כז, א. שו"ע
סי' תקפח ס"ג בהג"ה.
שו"ע אדה"ז סי'
תקצ סי"ד). וא"כ
קול באשה, שכל
איסורו משום
"כי קולך
נאוה" (ברכות
כד, א בק"ש,
עיי"ש
בפירש"י. והוא
המקור
שצוין בנו"כ
הרמב"ם
איסו"ב פכ"א
ה"א, וטושו"ע
אה"ע סכ"א ס"א
לאיסור
שמיעתו בכלל) -
עאכו"כ.
והעיקר, כבר
העירו על
'המצאה' זו
שה"ז טעות בדבר
משנה, שאפילו
הם רבים
ומומחים אין
כאן פס"ד כלל
(חו"מ ר"ס כה),
דאישתמיטתייהו
מה שאמר רב
יוסף (סוטה מח,
א): "זמרי גברי ועני
נשי -
פריצותא, זמרי
נשי
ועני גברי -
כאש בנעורת',
הרי שגם שירת
כמה נשים יחד
אסור לשמוע.
ובאמת מפורש
הדבר בחידושי
הריטב"א (ע'
תתיט - הוצ'
מוסד הרב קוק)
וז"ל: "וכן
הלכתא דהכל
כפי מה שאדם
מכיר בעצמו,
אם ראוי לו
לעשות הרחקה
ליצרו עושה,
אפילו להסתכל
בבגדי
צבעונין של
אשה אסור,
כדאיתה במס'
ע"ז (כ, ע"ב). ואם
מכיר בעצמו
שיצרו נכנע
וכפוף לו ...
מותר לו
להסתכל ולדבר
עם הערוה
ולשאול בשלום
אשת איש,
והיינו ההיא
דר' יוחנן
(ברכות כ, א)
דיתיב אשערי
טבילה ולא
חייש איצר
הרע, ... ורב אדא
בר אהבה שאמרו
בכתובת דנקיט
כלה אכתפיה
ורקיד בה ולא
חייש להרהורא
מטעמא דאמרן,
אלא שאין ראוי
להקל בזה אלא
לחסיד גדול
שמכיר ביצרו,
ולא כל ת"ח
בוטחין
ביצריהן,
כדחזינן בשמעתין
בכל הני עובדי
דמייתי',
ואשרי מי
שגובר על יצרו
ועמלו ואמנתו
בתורה שדברי
תורה עומדים
לו לאדם
בילדותו
ונותנין לו
אחרית ותקוה
לעת זקנתו,
שנאמר עוד
ינובון בשיבה
דשנים ורעננים
יהיו וכי"ר",
ועיי"ש.
ובספר
החינוך (מצוה
קפח - ע' רסח, הוצ'
מוסד הרב קוק)
כתב: "... ומכל מה
שהזהירו ז"ל
אין אדם רשאי
לזוז ממוסרם
הטוב, ואע"פ
שהוא מוצא
עצמו חשוך התאוה
קצת לא יאמר ...
מה איכפת לי
אם אסתכל בנשים,
כי יודע אני
בעצמי שלא
יתעורר יצרי
בכך, שהרבה
אמרו כן
ונכשלו ..., זה
שאתה מוצא קצת
מעשים בגמרא
מראים סותרים
דברי אלה, שאפילו
במה שאסרו ז"ל
בנשים לא היו
קצת מהם חוששין, אין זה
סתירה כלל
לדברי ...
ומפורסמת
כוונתם לכל
העולם כשמש,
ולא היו
מרגישים הרגש
רע בשום דבר
מרוב דבקותם
בתורה ובמצות,
אבל אנחנו
עכשיו אין לנו
לפרוץ אפילו
גדר קטן
בעניינים אלו
כלל אלא לשמור
כל ההרחקים
שהודיענו ז"ל
ועיי"ש
באריכות.
וכמובן
שאינני רב
פוסק דינים
ואינני פוסק
הלכה למעשה
כלל וכלל. אבל
לכאורה פשוט
כנ"ל, ואם שגיתי,
אשמח מאד באם
יודיעני ע"כ.
במאמר בדין
כוונה בתפילה
(בעמ' 75) מציין
הכותב הנ"ל
לרמב"ם בהל'
תפילה פ"ד
וצ"ל הטו ולא
כפי שנדפס
וכנראה שגגת
מדפיס.
ע"פ חידושו
של ר' חיים (ע' 79)
ניסה הכותב
ליישב את קושיית
הרשב"א (בשו"ת
סי' יח, ובקצות
סי' צז סק"א) על
תירוץ זה נראה
לענ"ד שאינו
כן שהרי מצינו
שהרואה את
חבירו לאחר ל'
יום מברך. וכן
שרק הכוונה
הופכת אותה
למצוה כך
בנטילת לולב
ואכילת מצה ...
שניכר שעושה
מעשה מצוה כי
זה מעשה חריג
ורק קאי על
מצוות שבהם
מברך אשר
קידשנו
במצוותיו
וציונו וכו'
דאם לאו הכי
מהל' ברכות
השחר וכו'.
ועוד דגם
היה ראוי
לכאורה שיברך
גם על מצוות
אלו על אף שהם
הומנטריות,
ומובנות ראוי
שבכל זאת יברך
משום שעושה את
המצוה מפני
ציווי ה' ולא
מפני שכלו על כרחך
ראה דצריך
לתירוץ
הרשב"א.
ואסיים
בסגולתו של
בעל 'ערוך
השולחן' (סי' צח
סעי' ב): "יש מי
שכתב סגולה
להעביר
מחשבות זרות
בתפילה שקודם
התפילה יעביר
ג' פעמים על
מצחו יד ימינו
ויאמר כל פעם
לב טהור ברא
לי אלוקים ורוח
נכון חדש
בקרבי ואם
יבוא לו מחשבה
בתוך התפילה
יהרהר בפס' זה
וישתוק עד
שתתבטל
המחשבה וכו' ..."
עיי"ש, ויש עוד
סגולות רבות
אך אכ"מ.
בברכה
לחודש טוב
ומבורך
יצחק
יהודה רוזן