העמדת סוכה בדבר המקבל טומאה

הרב שאול דוד יהודה בוצ'קו

ערב סוכות תשנ"ט

לכבוד

הרב אדם וועקנין שליט"א,

השלום והברכה,

שאלת חוות דעתי על כשרות הסוכה הציבורית שאתה בונה כי יצאו עוררין על כשרותה.

כך הוא בנין הסוכה : יסוד בנין הסוכה עשוי מעמודי ברזל שעליהם מחברים דפנות.

על עמודי הברזל אתה מניח קורה דקה של עץ שעליה מונחים קורות של עץ רחבות ועבות יותר שעליהן מונח הסכך.

בנוסף לעמודי ברזל שעליהם מחברים הדפנות יש גם עמודי ברזל שמחברים הסוכה מדופן אחד לחברתה כדי שהסוכה תחזיק מעמד גם ברוחות סוערות. גם על עמודים אלה מונחים קורות דקות שעליהן מונחות הקורות העבות יותר שעליהן מונח הסכך.

וקמו עוררין ואמרו שמקובל בהלכה שאסור להעמיד הסכך על דבר שמקבל טומאה, וכאן בלי עמודי הברזל יפלו הקורות הדקות שמחזיקות הקורות העבות שמחזיקות הסכך.

כידוע לך אין אני פוסק הלכה, אלא שאני אוהב להשתשע בדבר הלכה ואכתוב לך מה שנראה לי לפלפל בעניין זה ולברר השיטות שהובאו להלכה ב"מעמיד בדבר המקבל טומאה"

העמדה בדבר שאינו מקבל טומאה הוא רק לכתחילה

מקור הדין של עמידה בדבר המקבל טומאה נמצא בגמרא סוכה כא:

מובא במשנה :

"הסומך סוכתו בכרעי המטה כשרה. ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה".

יש מחלוקת בגמרא מאיזה טעם פוסל רבי יהודה. חד אומר מפני שסוכה זו אין לה קבע (הרבה פירושים נאמרו בפירוש דבר זה. עיין בריטב"א שהביא כמה מהם. אחד מהם מפני שמטה עשוי להיטלטל ואין זה בית דירה) וחד אומר מפני שמעמיד בדבר המקבל טומאה.

רוב הפוסקים פסקו כר' יהודה. אולם נחלקו מאיזה טעם הוא אסר. הרא"ש אומר שהטעם הראשון הוא הטעם העיקרי וממילא לפי דעתו אין איסור של העמדה בדבר המקבל טומאה.

איך פסק המחבר ? בסימן תרל סעיף יג פסק המחבר שאם יש י' טפחים מן המטה עד הסכך מותר לסכך על כרעי המטה אף על פי שכרעי המטה מקבלים טומאה, וכתב על זה המשנה ברורה ס"ק נט:

"דאף דמעמיד על גבי מטה שהיא מקבלת טומאה לא איכפת לן בזה דקבלת טומאה על הסכך נאמר ולא על הדפנות."

וכך משמע בסימן תרל"א סעיף ח':

"אבל אם העדיף סכך הכשר מעט על הפסול או אם היה הפסול נתון שתי ונתן הכשר ערב או איפכא כשר"

שגם כאן סכך הכשר היה נופל לו לא היה הסכך הפסול ואם כל זה מותר.

אולם בסימן תרכ"ט סעיף ז' משמע שאין ההיתר ברור:

"יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו".

שמשמע שמקור האיסור הוא בגלל שמסכך על דבר המקבל טומאה.

הרבה נכתב לתרץ הסתירות. רוב האחרונים סוברים שהעיקר לדינא שמותר להעמיד הסכך על דבר המקבל טומאה ומה שאסרו הסולם הוא מפני שהסולם עצמו היה חלק מן הסכך שצריך להכשר סוכה והספק היה אם סולם מקבל טומאה או לא. וזה דעת המגן אברהם והט"ז. ויש מפרשים שהעיקר לדינא שאסור להעמיד הסכך על דבר המקבל טומאה ומה שבסימן תר"ל התירו הוא משום שיש להבדיל בין הדפנות לאמצע הסוכה. מותר להעמיד הסכך על הדפנות אף שהן מקבלות טומאה, אבל באמצע הסוכה אסור. ובסימן תרל"א לא אסרו משום שפסול הסכך שם היה פסול דרבנן. וזהו דעת הב"ח.

המשנה ברורה הביא שני ההסברים בס"ק כ"ב. וזה מסקנתו לדינא:

"לכתחילה יש ליזהר שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה אבל בדיעבד או שאין לו שאר דברים קי"ל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה".

כך פסקו גם החיי אדם(קמו,ל) והכף החיים(תרכט,נ).

יוצא מזה שאפילו אם לא היית שם שום קורה של עץ בין הברזלים לסכך, הסוכה הייתה כשרה ומותר לברך בה.

עלינו לבאר עכשיו אם הסוכה כשרה גם לכתחילה.

מעמיד דמעמיד

הנה בסוכה שלך אין אתה מעמיד בדבר המקבל טומאה, אבל המעמיד של המעמיד של המעמיד הוא מקבל טומאה. צריך לחקור מה הדין של המעמיד של המעמיד.

ראיתי שרש"י מפרש הטעם למה אסור להעמיד בדבר המקבל טומאה וז"ל בד"ה שמעמידה:

"ואף על פי שלא למדנו פסול אלא לסכך הואיל ועיקרו של סכך אלו מעמידין הווה כאילו סיכך בדבר המקבל טומאה".

רש"י מסביר לנו שבגלל שאנו צריכים הדברים הטמאים להחזיק את הסכך הם עיקר הסכך ומטמאים הסוכה. בדיני איסור והיתר רואים דין דומה: שלא אומרים ביטול בששים בדבר המעמיד, כמו מי שעשה גבינה על ידי העמדה בדבר המקבל טומאה. לפי זה אפילו אם המעמיד של המעמיד של המעמיד מקבל טומאה, הסוכה פסולה, כי סוף סוף הסכך לא היה יכול לעמוד בלי המעמיד הראשון שמקבל טומאה.

אולם הריטב"א והרשב"א מסבירים בדרך אחרת : הם אומרים שזה אסור משום:

"שחכמים גזרו להעמיד הסכך על דבר המקבל טומאה שמא יסכך בהם".

ולפי זה האיסור הוא דווקא על המעמיד הישיר של הסכך. והריטב"א והרשב"א כתבו בפירוש שאים שום איסור בסוכה כשהמעמיד של המעמיד מקבל טומאה. וכך פסק הרב עובדיה יוסף. הובאו דבריו בילקוט יוסף מועדים.

חידוש הר"ן

ויש עוד טעם להתיר סוכה שלך לכתחילה. הנה הר"ן פסק גם כן שאין לסמוך הסכך על מעמיד פסול. ועל זה הוא שואל וז"ל "ואע"פ שעכשיו נהגו לסמוך הסכך על הכתלים שאין מסככין בהם?" והוא מתרץ שתי תשובות : " א) היינו משום דלא שכיח לסכך בכיוצא בהן ב) ועוד דכולי עלמא ידעי דבכהאי גונא בית דירה מיקרי"

וגם לא שכיח לסכך בעמודי ברזל וגם כולם יודעים שגג של ברזל הרי זה כבית (ואין זה דומה לסולם של עץ ששייך בו החשש שמא יסכך בהם. ודברי הר"ן אלה הובאו על ידי המגן אברהם בסימן תרכ"ט סעיף קטן ט).

מה נקרא מעמיד?

ועוד נראה לי טעם אחר להתיר להעמיד על הדפנות. והוא משום שהדפנות אינן עשויות עיקרם להעמיד הסכך אלא עיקרם להיות דפנות ולכן אין לגזור שמא יסכך בהם (ומה שגזרו במיטה, הוא משום שמיטה אינה בית דירה ונראה שכל כולו של כרעי המיטה להעמיד הסכך). מה שחכמים אסרו הוא שהקורות שעליהם מניחים הסכך יהיו מדבר המקבל טומאה כי מטרת הקורות האלו להעמיד הסכך אם כן הם כמו חלק מן הסכך ויש לגזור שמא יסכך בהם. וגם עמודי הברזל שמחברים הסוכה מדופן לדופן, הרי הדבר ברור שהם עומדים לחזק הסוכה ואין לגזור שמא יסכך בהם.

לכן נראה לי שלפי פשט דברי הפוסקים הסוכה שלך כשרה לכתחילה. והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו כשיטת החזון איש שאוסר מעמיד דמעמיד שמקבל טומאה והוא כשיטת רש"י שהבאנו למעלה. אולם נראה לי שדבריו לא התקבלו למעשה על ידי הפוסקים וכמו שהבאנו למעלה.