איכות הסביבה
בני לוי הוקדשו לעבוד את עבודת ה' בבית המקדש ולא קיבלו נחלה בארץ ישראל. "ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם" (יהושע יג, לג), אך הם זכו לקבל כמה ערים למגורים ברחבי הארץ. התורה מתארת לנו את קווי המתאר של ערים אלו המיועדות ללוויים:
"וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים (במדבר לה, ד-ה).
הערים מוקפות במגרשים שבהם הבנייה אסורה. מהו רוחבם של המגרשים הללו? לפי פסוק ד' רוחבם 1000 אמה, ולפי פסוק ה' רוחבם 2000 אמה!
רש"י מבאר כי אין באמת סתירה בין הפסוקים. אלף האמות הראשונות צריכות להיות פנויות הן מבתים הן מחקלאות, ותפקידן "להיות לנוי העיר" – גני שעשועים לילדים, מגרשי כדורגל וכדורסל, טיילת למבוגרים וכדומה, ואלף האמות הנוספות נועדו לנטיעת אילנות או לזריעת שדות מוריקים.
התורה מציבה כאן מודל מדהים של איכות חיים: מסביב לכל עיר יש להקצות מרחבים נעדרי בנייה צפופה המיועדים לנוחותם של התושבים ולרווחתם. רק מעבר למרחבים אלו ימוקמו אזורי התעשייה – שבעבר התבססה בעיקר על חקלאות. כבר לפני ארבעת אלפים שנה לימדה אותנו התורה שצריך להפריד בין אזורי המגורים למתחמי התעשייה ולדאוג לשטחים פנויים שבזכותם ינשמו אנשי העיר אוויר נקי.
התורה היא החלוצה בכל מה שקשור לאיכות הסביבה. התעשייה נצרכת, אך היא צריכה לשרת את האדם – ולא להיפך.